למינציה ירושלים 1986 בע"מ נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ

פסק דין

1.מונחת בפניי בקשת המבקשת (להלן: לימינציה ירושלים) לפדיון כספי פיצוים שהופקדו על ידה בקופה מרכזית לפיצויים המנוהלת על ידי המשיבה (להלן: מיטב דש), חברה שעיסוקה בניהול קופות גמל לפיצויים – הן קופות אישיות והן קופות מרכזיות.

2.על פי העולה מהבקשה ומנספחיה, לימנציה ירושלים היא חברת בת של "דפוס העיר העתיקה בע"מ" – חברה המספקת שרותי דפוס. לימנציה ירושלים עוסקת במתן שרותי ציפויי ניילון בחום למוצרי דפוס. זאת באמצעות 8 עובדים. ללימנציה ירושלים שתי קופות פיצויים מרכזיות שנפתחו עם תחילת פעילותה בשנת 1986. האחת מנוהלת אצל מיטב דש, והשניה אצל "פסגות קופת גמל ופנסיה בע"מ" (להלן: פסגות). בנוסף, ביכרה לימנציה ירושלים להפריש כספים למטרת פיצויים גם לקופות אישיות המנוהלות עבור כל אחד מעובדיה. בדיקת לימנציה ירושלים העלתה כי יתרות הכספים שנצברו בקופות הפיצויים האישיות ובקופת הפיצויים המרכזית בפסגות, אותה אין בדעתה לבקש לפדות, יש בהן כדי לכסות את יתרת התחייבויותיה לעובדיה, נכון למועד הגשת כתב התביעה. לבקשה צורפו, בין היתר, ממצאי בדיקת יתרות פיצויים שערך רואה החשבון יורם שרביט, אישורי יתרות פיצויים במיטב דש ופסגות וכן תצהירו של מנהל הכספים וחשב חברת האם מר יחזקאל רוזנדורן.

2.הבקשה על צרופותיה הומצאה למיטב דש. משהוגש כתב הגנתה הוברר כי היא אינה נוקטת עמדה בבקשה לגופה וכי מבחינתה אין מניעה לשחרור הכספים אם יינתן על ידי בית הדין פסק דין הצהרתי המורה לה לעשות כן. זאת בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ולחוזר גמל 2003/5 בנושא "משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים על ידי המעביד", מיום 27.5.2003, אשר צורף כנספח ב' לכתב הגנתה. החוזר פורסם על ידי ממלא מקום הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון בשעתו, מר אייל בן שלוש, ולפיו, בין היתר, מעביד יהיה זכאי לקבל כספים מחשבונו בקופת הגמל ובתוך כך בקופה מרכזית לפיצויים באחד משני מקרים אלה:

"...(1) לשם תשלום פיצויי פיטורים לעובד שחדל לעבוד בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין. המעביד ימציא התחייבות לתשלום פיצויי הפיטורין לעובד.

(2) לפי פסק דין של בית הדין לעבודה הקובע כי היתרה שתיוותר בחשבונו לאחר שישולמו לו הסכומים אותם הוא מבקש למשוך, תכסה את התחייבותו לתשלום פיצויי פיטורין לעובדיו, ואשר מורה לקופה להחזיר כספים למעביד".

3.בהחלטתי מיום 22.1.2013 הורתי ללימנציה ירושלים להשלים בקשתה במובן זה שתביא לידיעת כל אחד מעובדיה את דבר הגשת הבקשה. כן הורתי כי "בהודעה לעובדים תפרט את תוכן בקשתה, תבהיר טעמיה לבקשה ותצרף עותק מלא מכתב התביעה ומהחלטתי זו. כל אחד מהעובדים יחתום על קבלת ההודעה על צרופותיה ובמידת האפשר יוסיף עמדתו לה בקצרה, קרי, האם מסכים או מתנגד". כן קבעתי דיון במעמד הצדדים אליו יתייצב גם המצהיר מטעם לימנציה ירושלים ולמצער שניים מעובדיה. בנוסף, התרתי לכל העובדים להביא עמדתם בפני בית הדין. בהחלטה משלימה מיום 4.2.2014 פטרתי את מיטב דש מהתייצבות לדיון, לבקשתה.

4. בישיבת בית הדין מיום 9.2.2014 עיינתי בהצהרות העובדים ובעותק מתלושי שכרם לחודש 12/2013 (ת/1). קבלתי הבהרות מאת רואה החשבון שרביט וכן מאת אחד מבעלי לימנציה ירושלים ומגיש הבקשה בשמה, מר אברהם יוסף גיטלמן, לאחר שהזהרתיו כדין. כן נשמעו עמדות העובדים שהתייצבו. משהוברר כי רואה החשבון יורם שרביט אינו משמש כרואה החשבון המבקר של לימנציה ירושלים כי אם חשב מלווה לפעילות העסקית שלה, ניתנה החלטה משלימה בה התבקש אישורו של רואה החשבון המבקר לנתונים שהוצגו. האישור התקבל ביום 19.2.2014 ועולה ממנו כי לשיטת רואה החשבון המבקר, מר מוריס אזולאי, "הדו"ח..לעניין העתודה הנדרשת לתשלום פיצויי פרישה לעובדי החברה....תואם מכל הבחינות המהותיות את הרשומות והאסמכתאות עליהם התבסס הדו"ח". משכך נסללה הדרך למתן פסק הדין.

5.לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי, ובפרט באישורו של רואה החשבון המבקר מר מוריס אזולאי, ולאחר ששמעתי את הבהרות המבקשת ועדיה, נחה דעתי כי היתרות הכספיות המצויות, נכון לעת הזו, בקופות האישיות של כלל עובדי המבקשת די בהן כדי להבטיח את התחייבויותיה לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים ששמם נמנה בנספח א' לכתב התביעה. אשר על כן, הריני מורה בזה כי אין מניעה שחברת למינציה ירושלים 1986 בע"מ תפדה את הכספים שהפקידה בקופה המרכזית לפיצויים "מיטב מרום – מסלול כללי" מספר חשבון 85733- 197 – 230, המתנהלת אצל מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ.

6.אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ד, (21 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: